אפנון דופק מקודד

אפנון דופק מקודד (באנגלית: Pulse-code modulation, או בקיצור: PCM) היא שיטה לייצוג דיגיטלי של אותות אנלוגיים. בשיטה זו, עוצמת האות האנלוגי נדגמת בתדירות קבועה, ואז נשמרת כמילת קוד דיגיטלית, הקרובה ביותר לעוצמה האנלוגית שנדגמה (כימות).

שיטת ה-PCM משמשת כבר שנים להעברה דיגיטלית של שיחות טלפון, כקידוד השמע הנפוץ ביותר בקובצי wav, ובתקליטורים, וגם כקידוד סטנדרטי בפורמטי וידאו (אולם אין זו שיטת קידוד נפוצה, בגלל נפחי המידע הגדולים והרצון לדחוס את המידע - לדוגמה: DVD). שימוש נוסף הוא להעברת מידע לטווחים קצרים או בתוך מערכות.

בדוגמה אות סינוסי (באדום) שנדגם וכומת (Quantized) עבור PCM. האות נדגם במחזוריות ועבור כל אחד מהערכים נבחר קוד לפי אלגוריתם מסוים המניב ערכים בדידים כייצוג של האות המקורי אשר ניתן לאחסנו או לעבדו.

עבור האות הסינוסי, המוצג כאן, הערכים המכומתים הם (משמאל לימין): ...14, 15, 15, 15, 14, 13, 11, 9, 8. קידוד הערכים למילות קוד בנות 4 ביטים יהיה (משמאל לימין) : ...1110, 1111, 1111, 1111, 1110, 1101, 1011, 1001, 1000 (לדוגמה: ${\displaystyle 1*2^{3}+0*2^{2}+0*2^{1}+0*2^{0}=8+0+0+0=8}$),

ערכים אילו ניתן לעבד על ידי DSP או לשדרם כפולסים (מכאן למעשה השם) ולרבב אותם עם אותות אחרים כמו שנעשה במשך שנים בטלפוניה בשיטה הנקראת TDM. מימוש PCM הוא פשוט יחסית וניתן לבצוע על ידי שבב פשוט המכיל ממיר אנלוגי לספרתי (ADC).

שחזור או פענוח האות הוא התהליך ההפוך, המרת זרם הפולסים חזרה למילות קוד, המרתן על ידי ממיר ספרתי לאנלוגי ולבסוף שימוש במסנן מעביר נמוכים LPF כדי להחליק את האות או לסנן את התדרים הגבוהים.

קיימות גם שיטות ספרתיות מתקדמות כמו DPCM, ADPCM ואפנון דלתא.

• תורת הדגימה
• אפנון דופק מקודד דיפירנציאלי (DPCM)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: PCM
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפנון דופק מקודד