Blonde on Blonde

*Blonde on Blonde*
	אלבום אולפן מאת בוב דילן
יצא לאור	20 ביוני 1966
הוקלט	25 בינואר – 10 במרץ 1966
מקום הקלטה	Columbia 7th Ave, ניו יורק; קולומביה סטודיוס, נאשוויל
סוגה	פולק רוק, בלוז רוק, קאנטרי רוק, רוק אנד רול
שפה	אנגלית
אורך	72:57
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
הפקה	בוב ג'ונסטון
	"One of Us Must Know (Sooner or Later)" תאריך יציאה: 14 בפברואר 1966; "Rainy Day Women Nos. 12 & 35 / Pledging My Time" תאריך יציאה: אפריל 1966; "I Want You" תאריך יציאה: 10 ביוני 1966; "Just Like a Woman / Obviously 5 Believers" תאריך יציאה: ספטמבר 1966; "Leopard-Skin Pill-Box Hat / Most Likely You Go Your Way and I'll Go Mine" תאריך יציאה: אפריל 1967;

Blonde on Blonde הוא אלבום האולפן השביעי של הזמר-יוצר האמריקאי-יהודי בוב דילן, שיצא לאור כאלבום כפול ב-20 ביוני 1966 על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס. ההקלטות החלו בניו יורק באוקטובר 1965 עם נגני ליווי רבים, כולל חברי להקת הליווי החיה של דילן, ה-Hawks (הבנד). אף על פי שהסשנים נמשכו עד ינואר 1966, הם הניבו רק רצועה אחת שנכנסה לאלבום הסופי - "One of Us Must Know (Sooner or Later)". על פי הצעתו של המפיק בוב ג'ונסטון, דילן, הקלידן אל קופר והגיטריסט רובי רוברטסון עברו לאולפני CBS בנאשוויל, טנסי. סשנים אלה, בתוספת כמה מהמוזיקאים המובילים של נאשוויל, היו פוריים יותר, ובפברואר ומרץ הוקלטו כל שאר שירי האלבום.

Blonde on Blonde השלים את טרילוגיית אלבומי הרוק שדילן הקליט בשנים 1965 ו-1966, החל מ-Bringing It All Back Home ו-Highway 61 Revisited (שניהם ב-1965). המבקרים מדרגים לעיתים קרובות את Blonde on Blonde כאחד האלבומים הגדולים בכל הזמנים. בשילוב המומחיות של נגני הסשן של נאשוויל עם רגישות ספרותית מודרניסטית, שירי האלבום תוארו כפועלים בקנה מידה גדול מבחינה מוזיקלית, תוך שהם כוללים מילים שמבקר אחד כינה "תערובת ייחודית של בעל חזון ומדובר". הוא היה אחד האלבומים הכפולים הראשונים במוזיקת רוק.

האלבום הגיע למקום התשיעי במצעד האלבומים המובילים של בילבורד בארצות הברית, שם הגיע בסופו של דבר למעמד פלטינה כפולה, ולמקום השלישי בבריטניה. Blonde on Blonde הוליד שני סינגלים שהגיעו לעשרים הלהיטים הגדולים ביותר בארצות הברית: "Rainy Day Women #12 &; 35" ו-"I Want You". שני שירים נוספים - "Just Like a Woman" ו-"Visions of Johanna" - נכללו ברשימת "500 השירים הגדולים בכל הזמנים" של הרולינג סטון בשנת 2003. בשנת 1999 נכנס האלבום להיכל התהילה של הגראמי, ודורג במקום ה-38 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון לשנת 2020.

רקע

לאחר יציאתו של Highway 61 Revisited באוגוסט 1965, דילן החליט לשכור להקת סיבובי הופעות. הגיטריסט מייק בלומפילד והקלידן אל קופר גיבו את דילן באלבום ובהופעת הבכורה החשמלית השנויה במחלוקת של דילן בפסטיבל הפולק של ניופורט ב-1965. עם זאת, בלומפילד בחר שלא להופיע עם דילן, והעדיף להישאר עם להקת פול באטרפילד בלוז בנד. לאחר שגיבה אותו בהופעות בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, הודיע קופר לדילן שהוא לא מעוניין להמשיך להופיע איתו. מנהלו של דילן, אלברט גרוסמן, היה בתהליך של קביעת לוח הופעות מפרך שישאיר את דילן בדרכים במשך תשעת החודשים הבאים, בסיבוב הופעות בארצות הברית, אוסטרליה ואירופה. דילן יצר קשר עם להקה שהופיעה בשם לבון וה-Hawks, שהורכבה מלבון הלם מארקנסו, וארבעה מוזיקאים קנדים: רובי רוברטסון, ריק דנקו, ריצ'רד מנואל וגארת' הדסון. הם התאחדו כלהקה בקנדה, בליווי הרוקר האמריקאי רוני הוקינס. שני אנשים המליצו בחום על ה-Hawks לדילן: מרי מרטין, המזכירה בפועל של גרוסמן, וזמר הבלוז ג'ון האמונד ג'וניור, בנו של המפיק ג'ון האמונד, שהחתים את דילן בחברת התקליטים קולומביה רקורדס ב-1961; ה-Hawks גיבו את האמונד הצעיר באלבומו "So Many Roads" מ-1965.

בוב דילן ערך חזרות עם ה-Hawks בטורונטו ב-15 בספטמבר, שם הם ניגנו בעיר הולדתם במועדון Friar's Club, וב-24 בספטמבר הם ערכו את הופעת הבכורה שלהם באוסטין, טקסס. שבועיים לאחר מכן, מעודד מהצלחת הופעתם בטקסס, דילן לקח את ה-Hawks לאולפן A של קולומביה רקורדס בניו יורק. המשימה המיידית שלהם הייתה להקליט להיט כהמשך ל-"Positively 4th Street", אבל דילן כבר עיצב את אלבומו הבא, השלישי באותה שנה בגיבוי מוזיקאי רוק.

הקלטת האלבום החלה בינואר 1966 והסתיימה במרץ אותה שנה. ב-25 בינואר באותה שנה הקליט דילן את השיר "(One of Us Must Know (Sooner or Later" באולפני ההקלטות של חברת קולומביה בניו יורק, בין ה-14 ל-17 בפברואר הוקלטו ארבעה שירים באולפן אחר של קולומביה הממוקם בנאשוויל, טנסי שם הוקלטו יתר שירי האלבום בין ה-8 ל-10 במרץ. האלבום הודפס ב-16 במאי אך התעכב והגיע לחנויות רק ביוני.

קבלה

מבקרי המוזיקה שבחו את האלבום; המבקר דייב מרש מהרולינג סטון הגדיר את האלבום אחד האלבומים הטובים של דילן ואחד הגדולים בהיסטוריה של הרוק'נ'רול. טים ריילי כתב עליו "הפשטה משתרעת של רוויזיוניזם בלוז אקסצנטרי, 'Blonde on Blonde' מאשר שדילן הוא נוכחות הרוק האמריקאי הגדולה ביותר מאז אלביס פרסלי."

"Blonde on Blonde" הצליח גם מבחינה מסחרית והשיב את דילן לראשות מצעדי הפזמונים וכבש את פסגת הבילבורד 200.

שירים

צד א

"Rainy Day Women #12 & 35"

לפי הסופר אנדי גיל, כשדילן התחיל את האלבום במה שנשמע כמו "תזמורת צועדת מטורפת... שמורכבת מאנשים משוגעים שיצאו מדעתם על מריחואנה", דילן סיפק את ההלם הגדול ביותר שלו עד כה עבור מעריצי סגנון הפולק שלו שאפיין את אלבומיו הראשונים. קלינטון היילין מציין שהקונוטציות של הברית הישנה גרמו לליווי מוזיקלי בסגנון תזמורת צבאית להיראות כמו בדיחה טובה. שם השיר החידתי הגיע, על פי היילין, מפני שדילן ידע ששיר בשם "Everybody Must Get Stoned" ימנע מלהגיע לתחנות רדיו. היילין מקשר את שם השיר לספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ט"ו: " דֶּלֶף טוֹרֵד, בְּיוֹם סַגְרִיר; וְאֵשֶׁת מדונים (מִדְיָנִים), נִשְׁתָּוָה." השיר יצא כסינגל ב-22 במרץ 1966, "Rainy Day Women" הגיע למקום השני במצעד הסינגלים של בילבורד, ולמקום השביעי בבריטניה.

רשימת רצועות

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי בוב דילן.

צד א'
מס'	שם	הוקלט	משך
1.	Rainy Day Women #12 & 35	10 במרץ 1966	4:36
2.	Pledging My Time	8 במרץ 1966	3:50
3.	Visions of Johanna	14 בפברואר 1966	7:33
4.	One of Us Must Know (Sooner or Later)	25 בינואר 1966	4:54
משך כולל:			20:53

צד ב'
מס'	שם	הוקלט	משך
1.	I Want You	10 במרץ 1966	3:07
2.	Stuck Inside of Mobile with the Memphis Blues Again	17 בפברואר 1966	7:05
3.	Leopard-Skin Pill-Box Hat	10 במרץ 1966	3:58
4.	Just Like a Woman	8 במרץ 1966	4:52
משך כולל:			19:02

צד ג'
מס'	שם	הוקלט	משך
1.	Most Likely You Go Your Way and I'll Go Mine	9 במרץ 1966	3:30
2.	Temporary Like Achilles	9 במרץ 1966	5:02
3.	Absolutely Sweet Marie	8 במרץ 1966	4:57
4.	4th Time Around	14 בפברואר 1966	4:35
5.	Obviously 5 Believers	10 במרץ 1966	3:35
משך כולל:			21:19