NGC 4236
 | |
| NGC 4236 בתמונה באור על-סגול של טלסקופ החלל גלקס | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | דרקון |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 6 באפריל 1793 |
| סוג | גלקסיית מוט ספירלית |
| בהירות נראית | 10.1[1] |
| סיווג מורפולוגי | SB(s)dm[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 16ᵐ 42.1ˢ |
| נטייה | 45.25″ 27′ 69°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 17.2- |
| מרחק[2] |
11,100,000 שנות אור 3,403,237.67 פארסק |
| קוטר | 70,460[2] שנות אור |
| מסה | 1.28×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
0[2] ק"מ/שנייה 0.000013, −0.000003±0.000017 |
NGC 4236 היא גלקסיית מוט ספירלית שנמצאת בקבוצת הכוכבים דרקון, במרחק של כ-11.1 מיליון שנות אור ממערכת השמש, וייתכן שהיא שייכת לקבוצת M81. הגלקסיה נמצאת כמעלה וחצי ��מערב לכוכב κ (קפא) בדרקון וכ-4 מעלות ממזרח לכוכב λ (למבדא) בדרקון. מרחקה הזוויתי מ-M81 שבמרכז קבוצת M81 הוא כ-12.5 מעלות, והמרחק ביניהן הוא לפחות 2.6 מיליון שנות אור, כך ששייכותה לקבוצה אינה ודאית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.1 והיא התגלתה ב-6 באפריל 1793 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון V.51 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1802, שם תוארה על ידיו כ"עמומה מאוד, מאורכת מאוד וללא כוכבים נראים לעין".[4] בנו, ג'ון הרשל, הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 2825 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 4236, כשהיא מתוארת כחלשה מאוד, די גדולה, מאורכת מאוד ומתבהרת בהדרגה לכיוון מרכזה.[5]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-22 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-70,000 שנות אור, כשני-שלישים מקוטר שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-1.3×1010 מסות שמש, כ-3% ממסת שביל החלב, כאשר כחמישית ממסתה או כ-2.7×109 מסות שמש היא מסת הכוכבים שבה,[6] וכעשירית ממסתה, כ-1.5×109 מסות שמש, היא של גז מימן חופשי (אזורי H I).[7] שאר מסת הגלקסיה היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בגלקסיה מתרחשת יצירה של כוכבים חדשים בקצב מתון ובאופן אחיד למדי. בשני מקומות בשולי הדיסקה של הגלקסיה נמצאים מספר אזורי H II גדולים, שחלקם בולטים באופן ניכר מדיסקת הגלקסיה, אך במרכז הגלקסיה נמצאים רק אזורי H II קטנים יחסית.[7] בגלקסיה יש מספר גדול של צבירי כוכבים צעירים ומסיביים,[8] שמצביעים על כך שבמיליוני השנים האחרונות הייתה בגלקסיה יצירת כוכבים חדשים בקצב גבוה יותר מהקצב הנוכחי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NGC 4236, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ SIMBAD: NGC 4236
- ^ 1 2 3 4 NED: NGC 4236
- ^ S. M. Faber, J. S. Gallagher: Masses and mass-to-light ratios of galaxies, Annual review of astronomy and astrophysics, Vol. 17. p. 142, Palo Alto, Ca., Annual Reviews Inc. (1979)
- ^ W. Herschel: http://rstl.royalsocietypublishing.org/content/92/477.full.pdf Catalogue of 500 new Nebulæ, nebulous stars, planetary Nebulæ, and clusters of stars; with remarks on the construction of the heavens], Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 92, p. 524 (1802)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 120 (1888)
- ^ A. J. Romanowsky & S. M. Fall: Angular Momentum and Galaxy Formation Revisited, The Astrophysical Journal Supplement, Vol. 203, Iss. 2, article id. 17,p. 47 (2012)
- ^ 1 2 K. T. Chyży, D. J. Bomans, M. Krause, R. Beck, M. Soida & M. Urbanik: Magnetic fields and ionized gas in nearby late type galaxies, Astronomy & Astrophysics, Vol. 462, Iss. 3, p. 933-5 (2007)
- ^ R. Kurtev, J. Borissova, M. Rosado, L. Georgiev, M. G. Richer & M. Valdez-Gutiérrez: Star Cluster Candidates in NGC 4236, Astronomical Society of the Pacific, p. 96 (2002)